שאלת: הא דתניא בפ' נערה שנתפתתה (כתובות דף מז). כתב לה כסות ופירות שיבואו עמה מבית אביה, לבית בעלה וכו'. וכתב בסופא: אבל בדידה לדידיה, אפי' לר' אליעזר מודה משום דאיחתוניה הוא, והא איחתוני להו. ותמה הוא, דכי היכי דר"א ס"ל בתולה גובה מאתים, ואלמנה מנה, משום דלא כתב לה, אלא ע"מ לכונסה, אמאי אמרינן טעמא דאיחתוני גבי אב, ולא לגבי בעל?
שו״ת הרשב״א חלק ה · חלק ע״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vilna, 1885
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.