שו״ת הרשב״א חלק ה · חלק רפ״ד סימן ב׳

עיקר שאלתך, לפי הנראה, הוא מה שנהגת לעמוד באושטיגי"ש מספק מה שכתוב בתקנה: לכשיגיע זמנם, יעמדו באושטגי"ש. אף על פי שהסכימו הם בברירת הברורים והיועצים. ולא מחמת אותו ספק שאתה מסתפק בו, שלא עלה על דעת שיחייבו הקהל את הברורים על כל פנים, לטרוח ולצאת חוץ לעיר, וליגעם שם ללא הועיל. אלא הטענה המחייבת לפי דעתי הוא, מפני שיש דבר דאינו תלוי בידם, והוא מחוסר עדיין, אף על פי שעשו הם מה שמסור בידם. והוא, שאני רואה שהם חייבים לעמוד באושטגי"ש, עד שיכריז הש"ץ בבכה"נ בשעת התפלה: פלוני ופלוני מתמנים. ודבר זה אינו מסור בידם, ואינו נגמר עם גמר הסכמתם, כי שמא ישכח הש"ץ מלהכריז, או שמא תטרף השעה ולא יכריז. והם אינם רשאין לצאת ולבא מן האושטגי"ש, עד שיכריז הש"ץ. זהו מה שנ"ל לחייבם באושטגי"ש, ואין גמר הסכמתם פוטרם מידי האושטגי"ש.