שאלת: בהא דאמרינן בפרק המדיר (כתובות דף עב). תניא: היה ר"מ אומר: כל מי שיודע באשתו שהיא נדרנית, יקניטנה, כדי שתדור ויפר לה. וכתבת בחי': ק"ל למה ליה להקניטה, יפר לה מן הסתם, ויאמר לה: כל נדרים שנדרת עד היום, הרי הם מופרים. כאותה [שנינו] שם בנדרין (דף עב:): כל נדרים שנדרתי עד שלא תבא ברשותי, הרי הן מופרי'. ואני מסתפק בו. הא תינח נדרי עינוי נפש, או שבינו לבינה. אבל נדרין הצריכים חכם, מאי איכא למימר? יקניטנה כדי שתדור כל שתוכל, ואם הם מעין נדרים שהבעל מפר לה יפר, ואם לאו יכריחוה לקיימם, או תתחרט, ויפר לה חכם.
שו״ת הרשב״א חלק ה · חלק רנ״ד סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vilna, 1885
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.