שאלת: ראובן שיש לו שטר על שמעון, שחייב לו מנה, ופרעו ונמחל שעבודו. ושמעון תובעו: שיחזיר לו את השטר. וראובן טוען: אתה חייב לי חמשים ממקום אחר, ואני מעכב השטר במשכון, עד שתפרע לי החמשי' הנז'. והלה טוען: אין לך בידי. ואם יש לך בידי, תבעני בדין. אבל שטר שנמחל שעבודו, אין לך לעכבו על זה. הדין עם מי? אם יכול ראובן לעכבו במשכון, כדין ראובן שנתחייב לשמעון מנה, והוא טוען: אבל אתה חייב לי כנגדן? או דילמא האי שטר, שנמחל שעבודו הוא, ושטר אינו אלא לראיה בעלמא שבו, והרי נמחל, ואין לו למשכנו, דמשעה שפרעו היה לו להחזירו, ושלא כדין עשה במה שמעכבו?
שו״ת הרשב״א חלק ה · חלק קצ״ה סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Vilna, 1885
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ה, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.