ולענין מה ששאלת: אם נאמן אדם לומר: פרוזבול היה לי ואבד, במלוה על פה, כיון שלא נהגו להתנות במלוה על פה: ע"מ שלא תשמיטנו בשביעית? מסתברא: שהוא נאמן: דלא שביק היתיר', ואכיל איסור'. ומיהו, דוקא בטענת על מנת שלא תשמיטנו בשביעית, שהכל יודעים בתקנה זו. אבל טענת הפרוזבול, נראה שאינו נאמן. שלא הורגלו עכשיו כלל בפרוזבולין. ואפילו יצא מב"ד ולא טען, נר' שיכול. שהרי ב"ד פותחין לו, ואין חוששין שמא מתוך דבריהם ילמוד לשקר. כ"ש במה שלא ידענו למדוהו אחרים מבחוץ, אם לא.
שו״ת הרשב״א חלק ד · חלק ל״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · St.Petersburg, 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.