שו״ת הרשב״א חלק ד · חלק ל״א סימן ב׳

תשובה: שאלה זו אינה מאיש חכם כמוך. וכי רוצה אתה שתחבר לך התורה ספר הנפש ומהותה עד שתדע מהו מהות הנפש, ואח"כ תחבר ספר אחר כיצד אפרש [אולי צ"ל: אפשר] לנפש להתעדן בעדן השגת המושכלות, עד שתבא' לתינוקות? ואם אמרת: שתאמר דרך כלל, עדיין היית שואל: איך וכמה. שהרי עכשיו כבר ידעת דרך כלל: כי יש לנפש הדקה עונש ושכר. אלא שאתה בא לחקור: איך. ואלו אמרת למתחיל בקריאת התורה כאשר תלמדהו קריאת המקראות, באמת יתבלבל דעתו. ותחשו' להועילו. ותעבדהו [אולי צ"ל: תאבדהו] באמת. שאפי' עכשיו אסרו שלא לגלות כבשונו של עולם, רק לחכמים המשכילים ובעלי עצה. ואיך תשאלו: למה לא ביארה התורה כל זה ביאור ידוע ומפורסם לכל? ואם באת לשאול: מפני מה לא דברה תורה בתגמול הנפש מפורש, כמו שדברה בתגמול הגופני בריבוי הפירות והשלוה, וירידת המטר בעתו, ותגבורת על האויב? כבר ביארתי את זה יפה יפה, בקצת דברים חברתי לתשובת אנשים הטוענים על תורתינו מצד זה. ואפשר שעמדת על מה שכתבתי בזה. וביארתי ביאור רב אף לכל מי שיתעקש שלא להודות האמת, רק בהכרח גדול, ואין זה מקומו, כי יארך קצת הספור.