שו״ת הרשב״א חלק ד · חלק קי״ז סימן ב׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

עוד שאלת: בע"ח שבא ליפרע בב"ד. ונשבע הלוה: שאין לו מעות אלא מטלטלין או קרקע. תנו לי זמן, ואביא מעות. והמלוה אומר לב"ד: הגבו לי חובי מן המטלטלין או מן הקרקע. ואיני רוצה להמתין. דדיני לאו בזוזי הוא . אלא משום יפוי כח ולתקנתי הוא. ולא ניחא לי. מי יהבינן ליה זמן? מדאמרינן בפרק הגוזל (בבא קמא קי"ב ע"ב): דנטרינן ליה תשעין יומין. תלתין קמאי דילמא קא טרח ויזיף. תלתין מציעאי דילמ' לא אשכח לאוזופי וטרח ומזבין כו'. דאלמ': לא נחי' לנכסי' מהשתא. דאי מגבי', אמאי נטרי' כולי האי?
נחלת הכלל · St.Petersburg, 1883

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הרשב״א חלק ד, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.