ועוד בר מן דין ובר מן דין דמצוה מחמת מיתה כל שעמד חזרה מתנתו ממילא ואפילו אמר הוא בפירוש אם אתרפא לגמרי ואחיה כמה שנים תהא צוואתי קיימת כל זמן שלא אחזור בי אפילו הכי אין בדבריו כלום, דמתנת שכיב מרע מדרבנן היא והם לא אמרו שתהא מתנתו קיימת אלא כדי שלא תטרף דעתו עליו ולפיכך קיימו דבריו לאחר שימות, אבל זה שעמד ונרפא לגמרי הנה יש לו זמן לחזור וליתן ואין חוששין לו שמא תטרף דעתו מעתה, וכשעמד נתבטלה לגמרי מתנתו והרי זה כאילו צוה בבריאותו בלשון מצוה מחמת מיתה שאין בדבריו כלום:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק ו׳ סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.