ולענין מה ששאלת בין שכותב בשטר מעשה בית דין שהגבו לה כדין וכשורה אם הם נאמנים לומר שהגבו לה שלא בהכרזה מפני שכך נהגו בכל המקומות, אני אומר כי לולא הטענה שאמרתי היה לנו להאמינם בכך דכיון שלא ידעו שצריכים להכריז סתמא דמילתא לא הכריזו דלא ידעו וכדאמר בעלמא (ב״ב קל״ו) מי איכא מידי דאנן לא ידעינן וספרי דבי רב ידעי שלא כל השטרות אנו מחזיקין כעשויין בדין אלא בדברים הידועים אצל הרוב אבל בדברים שאנו רואים שטועים בהם הרוב בין בסופרים בין בדיינים אין אומרים אילו ידעו מה שהכל יודעים ששם אין יודעים:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק נ״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.