מיהו כתב הרמ״ה ז״ל דדוקא אם בא לעלות על דמיו שומעין לו אבל לפחות מדמיו אין שומעין לו שאם אתה אומר כן עשיר ועני שהניח להם אביהם מידי דלאו בר חלוקה הרי עשיר אומר לעני תנה לי פחות מדמיה או אני אתנם והיא יודע שלרש אין כל ואין לאל ידו ליקח אותה אפילו שוה מאתים במנה וימצא העשיר לוקח על כרחו דעני בפחות מדמיו ואם אתה אומר כן לקתה מדת הדין. וכן דעת גדולי הראשונים כפירש״י ז״ל וכהרב ברצלוני והרמב״ם ז״ל וכן משמו של ר״י. אבל יש חולקים בדבר ואומרים דבין בפחות בין ביתר לא מצי א״ל גוד או אגוד, דאפילו ביתר א״ל לא בעינא למיקני ביתר מכדי דמיו, אלא שמין הדבר בב״ד ומי שרוצה ליתן שויו נוטלו אבל להעלותו בדמים לא, ומפרשים גוד או אגוד לשון משיכה כדמתרגמינן משכו נגודו ומה ששנינו מעלים אותו בדמים לאו דוקא מעלים דמצינו לשון עלוי בשומת ב״ד כדתנן (ערכין דף כג:) המקדיש נכסיו מעלין לו תפילין והכא לא שייך למימר עלוי אלא שמין תפילין קאמר. ונראה דא״נ מפרש גוד מלשון משיכה אכתי מצי למימר כפירש״י ז״ל ודוק:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק מ״ג סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.