תשובה ברור הוא שלא אמרו דין גוד או אגוד אלא בשיעבודים וכמדומה דאפילו במשכונא לא ואע״פ שהמשכונא עשויה להשתמש דלא אמרו אלא במה שאין ראוי ליחלק ולא אפשר להם בחלוקה לעולם אבל במשכונא שאין גופה של משכונא שלהם אלא לשיעבוד בעלמא ועומדת היא ליפדות הרי המעות ראויים ליחלק וכשבא זמנה ויגבו יחלקו. וענין גוד או אגוד כמדומה שזה פשוט כפירוש רש״י ז״ל קוץ לי דמים וקנה לך חלקי או קוץ לי דמים ואקנה חלקך, וכיון שהרב ז״ל תולה הדבר בקיצת דמים אלמא ס״ל שהכל תלוי בקיצת דמים ושזה יכול להעלות בדמים ולומר קנה לך בסך זה חלקי ואע״פ שאינו שוה לו או אני אקנה, והכי משמע מלישנא דמתניתין דאיתא פרק השותפים (בבא בתרא דף י״א) דקתני זה הכלל כל שאילו יחלק ושמו עליו חולקים ואי לא מעלין אותו בדמים וזהו גוד או אגוד אלמא אפילו בעלוי הוא:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק מ״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.