תשובה לא נתבררו דברי השאלה כל הצורך ואיני יורד לסוף דעתך במה שאמרת אם נאמר בזה דין פורע חובו של חבירו שלא מדעתו, שהרי הוא מודה שלא לצרכו קנאהו אלא לצורך היתומים ואם כן אם נתחייב זה למוכר ופרע כדין נתחייב ופרע שהאפוטרופסין הם משתדלין ברשות בנכסי היתומים לקנות קרקע ולפרוע מנכסים, ואם זה חייב עצמו בכל תבא עליו ברכה שמשתדל ומפקח ומשגיח יותר מחבירו, ולא חובו של חבירו פרע האפוטרופוס לפי דברי חבירו אלא חוב היתומים, ומכל מקום אם יטעון זה ויאמר איני חייב לפרוע משלי כלום אלא לך והפרע מנכסי יתומים או דון עמהם, הדין עמו ונאמן הוא לומר מעולם לא נתחייבת בשבילי אלא בשביל היתומים מגו דאי בעי אמר פרעתי שהרי אין לו עליו אלא תביעה על פה או אילו רצה לומר פרעתי למוכר ואין בהודאת המוכר כלום שאילו בא המוכר ותבע דמי מכירתו מזה אם טען זה ואמר כבר פרעתיך נאמן שהרי יש לו עליו מלוה על פה:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק ד׳ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.