שאלה שנמצא כתוב בתשובה שלי באחד שנדר שאם לא יפרענו חמיו מכאן ועד חג הפסח שלא יהיה בחג שבועות רצ״א מא״ר והגיע הפסח ולא פרעו חמיו ועכשיו ניחם על נדרו ורוצה להשאל ואמרנו שאי אפשר לפי שלא חל הנדר עליו. הודיעני אם יש היתר לנדר קודם עצרת ע״כ. ובאה התשובה לשואל בלשון הזה מ״מ אם בא לישאל על נדרו ומתחרט בעיקר הנדר או שימצא פתח לנדרו יפה אמרת שאי אפשר עד שיחול הנדר וכדקי״ל אין חכם מתיר אא״כ חל הנדר דכתיב לא יחל דברו ותנן קונם שאיני נהנה לפלוני והריני נזיר לכשאשאל עליו נשאל על נדרו ואח״כ על נזרו ולפיכך אין לזה היתר מצד שאלה לחכם עד שיגיע חג עצרת ואז ישאל על לנדרו ע״כ. ואתה אמרת שהוקשה על זה כי מן הדומה הנדון שלפנינו חל הנדר הוא תמיד כשהגיע הפסח ולא פרעו חל הנדר אלא שזמן איסורו עדיין לא הציע עד עצרת. ואם קודם היה בא לישאל הא ודאי אפשר לו להתיר הנדר וכי מי שנדר שלא ישתה יין לאחר שלשים יום מי לא מצי לאתשולי מקמי דנמטי שלשים יום. ולא מצאתי שהזכירו דינא דלא חל הנדר אלא בתולה נדרו בשום תנאי. קונם שאיני נהנה לאביך ולאבא אם אני עושה לפיך, קונם שאיני נהנה לפלוני והריני נזיר אם אשאל על נדרי קונם שאיני נהנה לפלוני ולמי שאשאל עליו. אנא העמידני על דעתך:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק רע״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.