תשובה לשון דירה נופל על ענינים רבים, יש שהוא כעין ישיבה במקום כמו שאמרו פ״ק דסוכה אם יש דיורים בעליונה כלומר שהיא בריאה לישב בה ולא תפול, ויש שהוא כמו עכוב במקום כמו שכתב עם לבן גרתי ותרגם דרית, ונופל ג״כ למי שדר במקום אחד אפילו יום אחד כדאמרינן פרק ח״ה אית לך סהדי דדר ביה חד יומא, ונופל ג״כ על מי שקובע דירה ושוכן בה דדר בה ביממא ובליליא. ולפיכך הכל לפי מה שהוא הענין, אם מה שהחרימו על ענין שחשו שלא יהא שייך עמהם אפילו לישב בחנות כלל, ואם מחמת שלא יקבע דירה עמהם הדין עמו שאין עיקר דירה אלא במקום פיתא שאוכל שם תדיר ואע״פ ששוכב במקום אחר כדשנינו לענין עירוב דמקום פיתא גרים ולא מקום לינה, וכל הנדרים והחרמות נדונין לפי מה שהוא הענין וכמו ששנינו פרק הנודר מן הירק פשתן עולה עלי מותר לכסות ר׳ יהודה אומר הכל לפי הנודר טען והזיע והיה ריחו קשה ואמר קונם צמר ופשתים עולה עלי מותר לכסות ואסור להפשיל לאחוריו. ותניא כיצד א״ר יהודה הכל לפי הנודר היה לבוש צמר ואמר קונם צמר עולה עלי ללבוש אסור ומותר לטעון, היה טעון פשתן והזיע ואמר קונם פשתן עלי מותר ללבוש ואסור לטעון:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק רנ״ז סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.