תשובה מדעתי שכן האמת שאין מוסיפין וגורעין בכל מקום ומקום בספרים ע״פ המסורת וע״פ מדרשי אגדה לפי שנחלקו במקומות בארצות ע״פ חכמיהם הבקיאים בחסרות ויתרות וכמדומה לי אפילו במקרא ומסורת כמחלוקת בן אשר ובן נפתלי ובין מערבאי למדינחאי וכמדומה לי שבזה תלוי מה שדרשו בכי חזק הוא ממנו אל תקרי ממנו אלא ממנו אע״פ שבכל הספרים הכתובים אצלנו אין חילוק במלת ממנו בין שנופל על רבים בין שנופל על יחיד אע״פ שכל מקום כנוי נו״ן וי״ו לרבים ברפה וליחיד בדגשות, אלא שאני סבור שבין מדינחאי ומערבאי היה מחלוקת בממנו שהאחד נוהג בו כבשאר הכנויין להרפות כל שהוא בא לרבים והאחד נוהג כמנהג מקומנו לדגש הכל וכמדומה שכן מצאתי בספרי המסורה שיש מחלוקת בין מדינחאי למערבאי. ומ״מ בכל מה שבא בתלמוד דרך עיקר דין כקרנת קרנת וכבסכת לטוטפת ובן אין לו ביו״ד דרשינן עיין עליו מדלא כתיב בלא יו״ד כמו מאן בלעם שעליו דנין עיקר ירושה שממשמשת והולכת בזה ודאי מתקנין המיעוט וכן בכל מקום ומקום אפילו בחסרות ויתרות מתקנין המיעוט ע״פ הרוב דמקרא מלא דבר הכתוב אחרי רבים להטות ושנינו במסכת סופרים אמר ר״ל ג׳ ספרים נמצאו בעזרה ספר מעון וספר זעטוטי וספר הוא באחד מצאו מעון אלהי קדם ובשנים מצאו כתוב מעונה באחד מצאו זעטוטי בני ישראל ובשנים מצאו נערי באחד מצאו כתוב אחד עשר היא ובשנים אחד עשר הוא וקיימו שנים ובטלו אחד:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק רל״ב סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.