תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק רל״א סימן ג׳

ומ״מ למדנו שהמעין שעומד כגון מקואות אלו שמימיהם מן מקורות של מעין אע״פ שמימיהן מעטים אין נפסלים ברביית מים שאובים ולפיכך כל שמנקים אותו ומוציאין מים בכלי אע״פ שמי הדלי חוזרים ונוטפים שם אין המעין נפסל מלטהר באשבורן ואע״פ שרבו הנוטפין מן הדלי על מי המעין הנשארים במקום עמידתו. ומ״מ נראה שטוב ליזהר שלא יסתמו עין המקורים הנובעים שא״כ היו המים שבמקוה נפסקים מן המעין ושוב אין להם דין מעין אלא דין מקוה ואם נפלו שם המים שאובים יפסלו אותו כמקוה דעלמא אע״פ שנפתחו המעינות עד שיצאו משם אותן מים ראשונים ואע״פ שהמעין אין נפסל בשאיבה כמו שאמרנו מ״מ טוב ליזהר דאפשר שיש הפרש בין קדמו שאובין למעין ובין קדם מעין לשאובים ולפיכך נראה שהלכה למעשה טוב ליזהר שלא יפסק המעין דתנן בפ״ה דמקואות מעין שהעבירו ע״ג השוקת פסול העבירו ע״ג שפה כל שהו כשר חוצה לה שהמעין מטהר בכל שהו העבירו ע״ג בריכה והפסיקו הרי הוא כמקוה חזר והמשיכו פסול לזבין ולמצורעין ולקדש מי חטאת עד שיצאו הראשונים, ואע״פ שנראה יותר שאין הפרש בין קדם המעין ובין קדמו השאובין וטוב ליזהר לכתחלה. ועוד אני חוזר על מקוה נוטפין שדולין מימיו בכלי שאפשר לומר שאם נקבו הכלי בקרקעיתו ואפילו נקב קטן כמחט יצא מתורת כלי שלא לפסול המקוה ותניא בתוספתא קסטלין המחלק מים בכרכין אם היה נקוב כשפופרת הנוד אינו פוסל המקוה ואם לאו פוסל את המקוה הלכה זו עלו עליה בני אסיא ג׳ רגלים ליבנה לרגל שלישי הכשירוה להם אפי׳ נקוב כמחט א״ר אלעזר ברבי יוסי הלכה זו הוריתי ברומי לטהרה וכשבאתי אצל חבירי אמרו לי יפה הורית בד״א מן הצד אבל מלמטה אינו פוסל המקוה ואם היה מקבל כל שהו מן הנקב ולמטה פוסל המקוה. ופירש רבינו שמשון ז״ל בפירוש משניות שלו בד״א מן הצד כל זה מדברי חביריו שאמרו לו יפה הורית דבד״א שפוסל בנקב כמלא מחט עד שיהא בו כשפופרת הנוד מן הצד אבל אם הנקב בשולי הקסטלין מלמטה אינו פוסל המקוה בנקב כמלא מחט, ואם היה מקבל כל שהו כלומר כשנקב מן הצד נקב כשפופרת הנוד וגבוה מעט מן השולים שמקבל מים כל שהו פוסל המקוה ע״כ. אלא שקשה לי מה ששנינו שם פ״ז הטביל בו את הסגוס והעלהו מקצתו נוגע במים טהור ופיר״ש שם סגוס בגד עב של צמר מקצתו נוגע במים טהור שאין המים המתמצין ממנו נחשבים כשאובים כל שלא העלהו לגמרי מן המים, והראב״ד ז״ל כתב פירוש טהור הטובל אחריו שם דאמרינן גוד אחית הא אם העלהו לגמרי המים המתמצין ממנו נחשבים כשאובים לפסול המקוה וכדתניא בההיא בתוספתא מקואות פ״ג הטביל בו את הסגוס וזבו ממנו ג׳ לוגין במקום הכשר עיקרו מתוכו פסולו אע״פ שאין לך כלי נקוב בשוליו יותר ממנו. וראיתי לראב״ד ז״ל שכל מה שבא מיד אדם למקוה שלא בהמשכה בין בכלי מנוקב בין אינו מנוקב בין בחפניו בין ברגליו פוסל המקוה כשאובין וכדתניא בתוספתא מקואות היו בשערו ג׳ לוגין מים וירד וטבל במקוה שיש לו ארבעים סאה כשר סחטו לתוכו פסול ורבי שמעון מכשיר עד שיתכוין ויתלוש והא ודאי שערו אינו עושה שאובה וכי סחטו לתוכו לאחר שחסרו וטובל פסול. ועוד תניא רבי יוסי אומר זולף בידו וברגליו ג׳ לוגין למקוה כיון שהמים יורדים למקוה מתוך ידיו פוסלים המקוה וכיון שכן אף הכלי הנקוב כל שנופל מתוך ידו של אדם הדולהו למקוה פוסל את המקוה ולא אמרו שאינו פוסל כשנופלים ממילא מכלי נקוב למקוה דכיון שיצא מנקיבתו מתורת כלי ונופלים ממנו ממילא למקוה כשר. לא מצאתי יותר: