תשובה כל מקוה שנעשה אפילו מן הנוטפין וכל שיזהרו שלא יפלו שם שלשה לוגין מב׳ וג׳ כלים אינו נפסל בכך ואע״פ שנפל שם ג׳ לוגין מד׳ וה׳ כלים כדתניא פ״ק דתמורה(י״ב:) ג׳ לוגים שנפלו למקוה בין בב׳ וג׳ כלים בין בד׳ וה׳ כלי׳ פסלו את המקוה יוסף בן חוני אמר בב׳ וג׳ כלים פוסלים בד׳ וה׳ כלים לא פסלו וקי״ל כיוסף בן חוני דאוקימנא התם סתם מתניתין דאין המים השאובים פוסלים המקוה אלא לפי חשבון כוותיה דר״ל לפי חשבון כלים ואיכא סתמא אחרינא כוותיה בפ״ג של מקואות ומה שאמרו שג׳ לוגין פוסלים דוקא במקוה שנתהוה ממי גשמים הנוטפים לבריכה אבל מקוה שנתהוה מן המעין שמקוריו נפתחין ונובעים שם אין מים שאובים פוסלין בו ואפילו רבו השאובים שאין המעין נפסל ברבייה דתנן בפ״ב דמקואות מעין שמימיו מועטים וריבו עליהם מים שאובים שוה למקוה לטהר באשבורן ולמעין לטהר בכל שהו. ותנן תו התם פרק ה׳ מעין שהוא משוך כנדל ריבה עליו והמשיכו הרי הוא כמו שהיה היה עומד וריבה עליו והמשיכו שוה למקוה לטהר באשבורן ולמעין להטביל בכל שהו אלמא אין המעין נפסל לעולם ואפילו בשאיבה ואפילו רבו השאובים, ואע״פ שאמרו שאפילו נוטפין שרבו עליו פסלוהו דאמר שמואל אין המים מטהרין בזוחלין אלא פרת ביומי תשרי בלבד דחיישינן שמא ירבו הנוטפים על הזוחלין ושמואל נמי עביד לבנתיה מקואות ביומי ניסן דאלמא אפילו המעין נפסל ברוב הנוטפין, כבר תירצה הראב״ד ז״ל וז״ל היכי אמרינן במי פרת שמא ירבו הנוטפים על הזוחלין וכי ירבו מאי הוי והלא פרת מושך הוא וכי ירבו עליו מי גשמים מה בכך והלא הוא כמו שהיה בין לאשבורן בין לכל שהו ואיכא למ״ד ריבה דקתני הכא לאו רבויא ממש הוא אלא תוספת קאמר וקשיא ליה א״כ ליתני הוסיף אלא י״ל נהר פרת כשהוא מגיע לבבל הוא כלה והולך עד שמתמעט מאוד ובימי הקציר נעשה הנחל גבים גבים ובדבר מועט הם מחוברים עם הנמשכים אבל אין יוצאין מתוכם כי הארץ בולעתם מן החמימות שיש שם וכשמגיע לימות הגשמים הוא מתגבר עד שאותם הגבים מתכסים ושבולת המים עוברת עליהם נמצא בימי קציר פרת בבבל הרי הוא כמעין העומד ומפני רבוי המים של גשמים הוא נמשך וכן שנינו בספרי על נהר פרת שהוא מתמעט והולך עד שכלה במגרפה והא דאמרו במעין שהוא מושך כנדל הרי הוא כמו שהיה עד מקום שהיה מושך קאמרינן אבל משם ואילך דינו כעומד לטהר באשבורן והכי מפורש בתוספתא מקואות עכ״ל. ולשון התוספתא מעין שמימיו מועטים וריבה עליו והרחיבו מטהר באשבורן ואין מטהר בזוחלין אלא עד מקום שיכול להלך מתחלתו ע״כ.
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק רל״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
