ועוד דאפשר לומר וקרוב בעיני דאפילו בחתם ידו אין אנו חוששין לומר נזדייף בין בסך בין בזמן ואפילו לטרוף ממשעבדי במלוה בשטר דאחזוקי אינש בשקרא למחתם בשטר לא מחזקינן דהא קי״ל דקיום שטרות דרבנן ומדאורייתא לא צריך ולפעמים העמידו אדאורייתא כגון גבי גיטין וגובין בו ולא חיישינן לומר שמא מזוייף הוא וכדאיתא אחזוקי אינשי ברשיעי ומזייפי לא חיישינן ומ״ש חתם ידו וכל מה שכתב ומ״ש שמות שני אנשים אם אנו חוששים לזה. ואינו דומה לשטר אמנה הוא זה דהתם דרובא דעלמא מקרו ואמרי אבל לחתום לא עבידי ודומה לזה קצת דריש פרק חז״ה, ואפילו יחלק בעל הדין בין חתם ידו לשטר בעדים אבל מכל מקום כבר ירד זה לבתים קודם שיבואו אלו בעלי המשכונא ומן הדין ירד שאילו הוציא הכותי שטר חובו בבית דין של ישראל היה גובה ממש ואפילו היה הלוה טוען פרוע הוא וכמו שאמרתי ותנן (ב״ב קע״ה:) הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב גובה מנכסים בני חורין וכ״ש כשחייב מודה ודחיישינן לפירעון ולקנוניא ואפילו בשחייב מודה, כדאיתא גבי מצא שטרי חוב התם הוא בשנפל ואתרע ליה, ואילו באו כולם בבת אחת לגבות מבני חרי ולא היה בהן אלא כדי שטר אחד אפשר היה לומר דמלוה בשטר יהבינן הכל שאין לזה עדים ממש ששטרו קדם ומשום אותה חששא שאמרתם, אבל היכא שקדם זה וגבה איך תוציא מידו ממונא מספק וספק ממונא לקולא ואין צריך לומר למ״ד בעלי חוב מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה אלא אפילו למ״ד לא גבה ה״מ היכא דהוי ודאי מאוחר אבל מן הספק היאך אתה עושה שטרו של זה שכתוב בו שטר מוקדם ודאי מאוחר ותוציא ממון מזה שכבר גבה ואי אמרת יכולים בעלי השטר לטעון שמא פרע אותה המלוה כשעבר הזמן לא היא שכבר אמרתי שאפילו הלוה עצמו שטוען ברי אינו נאמן לומר פרעתי כמו שאמרתי ויכול לטעון זה שטרך בידי מאי בעי וכ״ש אלו שאין טוענין אלא בשמא:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק כ״ב סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.