תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק י״ט סימן ג׳

ועוד ראיה דלפירעון ולקנוניא חיישינן אפילו בשלא נפל דהא אשכחן האי חשש דפירעון וקנוניא אפילו שלא במקום ריעותא דנפילה דאמרינן פרק גט פשוט (בבא בתרא דף קע״ד:) אמר רב הונא שכיב מרע שהקדיש כל נכסיו ואמר מנה לפלוני בידי נאמן חזקה אין אדם עושה קנוניא על ההקדש ודוקא על ההקדש ובשעת מיתה כדאמרינן עלה לפי שאין אדם חוטא ולא לו הא שלא בשעת מיתה חוטא הוא ועושה קנוניא לצורך עצמו ואפילו לגבי הקדש, וא״נ אפילו בשעת מיתה לגבי הדיוט. ואע״פ ששטר חוב יוצא מתחת ידי מלוה ואפילו במקויים חיישינן לקנוניא מועטת כזו שאין בא אלא לפוטרו מידי שבועה בבא ליפרע מנכסים משועבדים כדאוקימנא לה לההיא דרב הונא פרק גט פשוט (שם) יכל שכן בזו שיש לחוש לקנוניא שאין שטר חוב יוצא מתחת ידו אלמא בכל מקום דאיכא למיחש לקנוניא חיישינן אפילו שלא במקום נפילה וזו ראיה שאין עליה תשובה. ועוד דאיכא למיחש שמא מלוה על פה הוא חייב לו או בשטר מאוחר ואין בידו כדי לפורעו וזבין נכסים שלא באחריות מפורש וניחא ליה דליפרע האי בהאי שטריה דקדים משום דלא ניחא ליה דלקריוה לוה רשע ולא ישלם. ולחוב שאינו כי האי גוונא חיישינן בההוא דמכר לו פרה מכר לו טלית והוא הדין כאן דאיכא למיחש להכי משום לקוחות שאינן יודעין וכל שכן אי איכא לקוחות ידועין דחיישינן. ועוד דאמרינן פרק האשה שנתארמלה (כתובות דף י״ט) האומר שטר אמנה הוא זה אינו נאמן ואוקימנא דקאמר מלוה וכגון דחב לאחרים אלמא כשחב לאחרים אינו נאמן לפסול אפילו השטר שבידו כל שכן הכא שאין נאמן להחזיר לזה השטר שאין בידו במקום שחב לאחרים ואפילו במקום דלא ידעינן בהדיא אי חב לאחרים אי לא חיישינן נמי, ולקנוניא שאינה ידועה נמי חיישינן והתם הוא דבעי חב לאחרים ממש משום דאי לאו הכי אי אמנה הוא או פרוע הוא ובעי לאהדורי מאן מעכב אבל הכא דלאו בידו לאהדורי ניהליה כל שאין בידו חיישינן לקנוניא: