תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק ט״ז סימן ד׳

עוד אני חוזר לטענה הראשונה ואומר שלא אמרו בברייתא כל שאתה יכול לזכותו בדיניהם ובדינינו זכהו בישראל הבא מחמת כותי אדרבה מצי ישראל הבא מחמת כותי לומר לישראל דאתינא מכח גברא דלא מצית אשתעויי דינא בהדיה דאמרינן פ״ק דבכורות (דף י״א) אמר ר׳ שמואל בר׳ נתן אמר רבי חנינא הלוקח טבלים ממורחים מן הכותי מעשרן והן שלו ואוקימנא דמרחינהו ישראל ברשות כותי ומפרש טעמא התם מעשרן משום דאין קנין לכותי בארץ ישראל להפקיע מידי מעשר והן שלו דאמר ליה אתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיה ואע״ג דבמסקנא אוקימנא בתרומת מעשר ובגזירת הכתוב דאמר ריב״ל מנין ללוקח טבלים ממורחים מן הכותי שפטור מתרומת מעשר שנאמר ואל הלוים תדבר כי תקחו וגו׳ טבלים שאתה לוקח מישראל אתה מפריש תרומת מעשר ונותנם לכהן טבלים שאתה לוקח מהכותי אי אתה מפריש תרומת מעשר ונותנם לכהן מכל מקום לא נדחו הדברים (כדברים) מחמת אותה טענה ואדרבה שמענו לשונות התלמוד שהטענה בעצמה נכונה שיכול לומר לו ישראל הבא מחמת כותי לישראל חבירו אתינא מכח גברא דלא מצית לאשתעויי דינא בהדיה וזה נכון. אבל מה אעשה והנה הרמב״ם ז״ל בולם את פינו עם דברי הגאון רב שרירא ז״ל ולולא שאני ירא להכניס ראשי בין המחלוקת הייתי אומר חוץ מכבוד הרב ז״ל שלא הגאון ז״ל חתום באותן הדברים וכמו שאמרו כיוצא בזה בגמרא אטו מר בריה דרבינא חתים עלייהו. וסוף דבר כך דעתי נוטה ההלכה למעשה שאין יכול למנוע מלסתום כדרך שהיה הכותי יכול לסתום, ומכל מקום יש תנאי ידוע בדין זה אפילו לפי דברי דדוקא שהיה ידוע דקדמה חצירו של כותי לפתיחת חלונותיו של ישראל זה לפי שאי אפשר לישראל זה לבא אלא מכח חזקה ואין מחזיקין על הקרקע שנודע לכותי בפתיחת חלונות כמו שאמרתי אלא בשטר. אבל אם אינו יודע מי קדם הדין עם ישראל בעל החלונות שאני אומר שחלונותיו קדמו לחצירו של זה כמו שמבואר שלהי פרק חזקת הבתים גבי הוצאת זיזין וגזוזטראות. ואיני צריך להאריך בדבר זה לדעתי שהדין הזה ידוע וברור אצלך: