שאלה ראובן בן יעקב נשא אשה והיה לו בית ושדה ונתנם לאשתו הנ״ל בשעת נישואין מתנה גמורה במתנה לחוד בלי שום תנאי ושיור בעולם, ומפני שלא היה ראובן הנזכר יודע בטיב משא ומתן היה יעקב אביו נושא ונותן בשלו גם באותן קרקעות וחורש וזורע השדה ונוטל פירותיהן והיו ראובן ואשתו הנזכרים סמוכין על שלחן יעקב הנזכר, ובתוך כך נפטר ראובן הנזכר לבית עולמו ואלמנתו תובעת הקרקעות הנזכרים מיעקב חמיה וכן תובעת ממנו הפירות שאכל שאפילו לבעלה לא היה בפירות כלום, וכדאמר (ב״ב נ״א:) הנותן מתנה לאשתו קנתה ואין הבעל אוכל פירות. הודיענו אם חייב יעקב להחזיר לה הפירות אם לאו, ואם יטעון הוצאתי בהוצאת הקרקעות פירעון המס שלהם כך וכך אם יש מן הדין ליטול מה שהוציא או לאו, וכן אם יטעון כשהייתם על שלחני הוצאתי במאכלכם ובמלבושכם יותר ממה שלקחתי מן הפירות והיא טוענת שאין לה לפרוע כלום ממה שהוציא במאכל ובמלבוש לפי שהבעל היה חייב לזונה ולפרנסה. הדין עם מי:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק י״ד סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.