הדרך השני כשבא לאחר שהתירוה לינשא דאז אין מוציאין אותה מהיתרה הראשון ואף על פי שלא נשאת תנשא וכמו שאמרנו שם פרק האשה שלום ופרק האשה שנתאלמנה ודוקא שלא בא אלא אחד להכחיש אבל אם באו שנים לבסוף אם היה העד הראשון מפסולי עדות כגון אשה ועבד ושפחה וכ״ש כותי לפי תומו אבל אם לא היו השנים האחרונים ראויים להעיד אלא מפסולי עדות כעבד ושפחה ואשה הרי אלו נאמנים יותר מן הראשון ואע״פ שנשאת תצא וכדתניא רבי נחמיה אומר כל מקום שהאמינה תורה ע״א בעדות אשה הלך אחר רוב דעות ועשו שתי נשים באשה אחת כשני אנשים באיש אחד, ואם היה עד האחרון עד כשר בישראל רחוק לא תצא מהיתרה הראשון אא״כ יהיו השנים אחרונים כשרים ראויים להעיד, אבל אין פסולי עדות ואפילו מאה מוציאין אותה מהיתרה הראשון שהתרנוה ע״פ העד הראשון הכשר, וכדאיתא בהאשה רבה ובסוטה פרק מי שקנא. זהו הענין בפסולי עדות ששאלתה. עד מפי עד נ״ל שאינו נאמן להכחיש העד הראשון ואפילו שנים מעידים מפי שנים אינם נאמנים לפי שהעד הראשון הרי הוא כשנים ואין מכחישין העדים אלא עדים ממש מפיהם ולא עדים מפי עדים אלא שאני חוכך בו להחמיר הלכה למעשה ואין מורין להקל בערוה חמורה:
תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן · חלק קי״ט סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw 1883
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרשב״א מיוחס להרמב״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.