עוד כתבת והאמת שקבלו הסך מיד נכרי אחד בגלל ראובן עד ולא ראיתי בזה צד היתר, כל שכתבת בזה יפה אמרת. עוד כתבת והנה הורו לו שהוא נשבע לבטל את המצוה ולא יפרע לא את הקרן ולא את הרבית ואתה חלקת עליהם לומר שגובה את הקרן (ז) משום דקי"ל כרבנן דאמרי גובה את הקרן ואינו גובה את הרבית ע"כ. אין ספק שיפה דנת. אבל לענין מה שבא בתוך דבריך בלשון הזה וא"כ בנדון שלפנינו שהכל ביחד דין הוא שלא יגבה כלום דהוי כמו שטר מוקדם, ע"כ. בזה איני מבין דבריך שהיאך הוא כאן הכל ביחד והלא המאה וחמש פרחים מקרן הפקדון מבוררים הם וליכא למגזר הכא שמא יגבה מזמן ראשון. (ח) ולא עוד אלא אפילו כלל הקרן והרבית בסך אחד ואינו נזכר וניכר שיהא שם רבית כלל איכא מאן דאמר דגובה את הקרן ולא גזרינן שמא יגבה הרבית כדאמרינן שמא יגבה מזמן ראשון גבי שטרי חוב המוקדמין דלא דמי דהתם אי גבי מזמן ראשון הרי הכל אסור שטרף מן הלקוחות שלא כדין כל הממון אבל כאן (ט) אפילו יגבה את הרבית כקרן שבשטר לא עבד איסורא בקרן ולא קנסינן היתרא משום איסורא:
שו״ת הר״ן · חלק ע״ג סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.