גביר נעלה נכבד וחכם י"א כתב שאלותיך הגיעוני על יד יהודי אחד מעירנו ולא הודיעני שהיה בכאן איש מצפה תשובתי ולכן נתעצלתי מהשיב עד אמצא איש עתי יוליך תשובתי ואחרי ימים בא לפני נכרי אחד והודיעני כי הוא הביא הכתב וכי הוא נחפז ללכת. ולזה אני משיב על השאלות בקצרה. ראשונה אמרת כך היה מעשה שנשתטה נכרי אחד והוא נכנס מחמת שטותו בכל בית ובית שהוא מוצא פתוח ומחפש בבתים ונכנס בחצר אחת של יהודי והיה בחצר בית קטן פתוח לחצר ובתים אחרים ובבית הקטן היתה חבית קטנה מלאה יין וראתה אשה אחת הנכרי בחצר ומיד שיצא הנכרי אמרה האשה היהודית שמא נכנס ונגע זה השוטה ביין ונכנסה למקום שהיתה חבית היין ומצאה שהיין היה יוצא דרך נקב החבית שהקנה והברזא תחובין שם שהים יוצא דרך קנה ונקב החבית ויצא שליש היין ויותר ועכשיו יש מחלוקות על זה היין בין ראובן ושמעון אם הוא מותר בשתייה. והמתיר בשתייה הביא ראיה מההיא דגרסינן במס' ע"ז בפרק השוכר את הפועל (דף עא) ההוא ישראל ונכרי דהוו יתבי וקא שתו חמרא שמע ישראל קל צלויי בבי כנישתא קא נפיק אמר רב חמרא שרי מימר אמר השתא מדכר ליה לחמריה והדר אתי:
שו״ת הר״ן · חלק ס״ז סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.