ולענין אם צריך שיעמוד בברצלונ"ה וינהוג שם איסור כימים שנהג היתר מסתברא דלא צריך (ח) לפי שכיון שנשבע שלא יזוז מברצלונ"ה בשעה שזז משם (ט) בלבד הוא שעבר שהרי לא נשבע שיעמוד שם אלא שלא יזוז משם אבל מ"ע יש לספק ולומר שלא להתיר נדויו עד שינהוג נדוי שלשים יום כיון שהקל בו ועבר עליו אלא א"כ יראה למתירים שהיה שוגג בזה ולא היה סבור שיהא חייב לנהוג כדין מנודה וא"כ אפילו אם יקבל עליו נדוי ראוי להתירו לאלתר. ובעיקר שבועת תנאו ג"כ נראה שאפשר להתירו אחר שאין קהל מאיורק"א חפצים בו וכ"ש שהרשו הנשא אנבונפו"ש על ענינו ולפיכך ראוי להתירו מדעת הנשא הנזכר:
שו״ת הר״ן · חלק ס״ה סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.