שו״ת הר״ן · חלק מ״ג סימן י״ב

וכל מה שכתב מורנו נר"ו בתשובתו בהפך מזה כמדומה לי שאינו אלא דרך מה שאמרו בפרק שור שנגח ד' וה' (בבא קמא מב) משל לצייד השולה דגים משכח זוטרי שקיל משכח רברבי שקיל. כי מה שכתב מורנו בראשונה וז"ל שאפילו יביא ראיה שביטלו בב"ד (ז) אין בדבריו ממש ואין בטולו בטול שהרי ביטל כל מודעי שמסר ושעתיד למסור וא"כ ביטל כל הבטולין שיעשה כנגד השליחות וכיון שבשעת נתינת הגט לשליח בטלה בטלים כדרך כל שאר מודעי שנעשו שבטלין בבטול מודעי אע"פ שמסר מודעות כנגד הבטולין בבטול המודעות כלם בטלות והיינו בטול מודעי דמודעי דכתבינן וכמו כן כשמבטל לעתיד כל מודעין או בטול שימסור כנגד הגט והמבטל כל בטול שיבטל בטול המודעא ובטול הגט הרי שולם בטלים והגט קיים ע"כ. ואני ידעתי שפה קדוש לא אמר דבר זה אני כנושא ונותן ולחסום פיהם של פועלי און כי בודאי אין הבטול הקודם מועיל לבע"ה הבטולין הבאים לאחר מכאן דכיון דקי"ל אתי דבור' ומבטל דבור הדבור האחרון הוא העיקר ובטיל כל הדבורים הקודמים אליו. ומה שכתב דכיון דמהני בטול אחרון למוסר מודעא על הבטולין הכא נמי מהני בטול ראשון לכל הבטולין שעושה לאחר מכאן וכר"א בטלין והגט קיים אדרבה משם יש ללמוד דאי איתא דאדם יכול לבטל כל מה שיאמר לאחר מכאן שוב אין לו תקנה בשום בטול וכיון שאנו סומכין על הבטול האחרון לבטל כל המודעות והבטולין שעשה בתחלה לפי שאנו אומרים שזה הבטול האחרון מבטל כל מה שאמר בתחלה אע"פ שכבר מסר מודעין עליו וביטל אותו כ"ש שיש לנו להחמיר ולומר שבטול שליחות האחרון מבטל כל הדברים הראשונים: