מעשה בגוני בן נפתלי שהיה פורש מעבר לים וכדי שלא תתעגן אשתו לבקשת אביו הניח גט לאשתו ועשה נפתלי אביו שליח להולכה לתת לה גט ואמר לו בדברי השליחות הולך וזכי גט זה לאשתי עכסה בת כלב וקבל עליו בחרם ונשבע על דעת רבים שלא לבטל הגט והשליחות וגם פסל כל עדים שיעידו שביטלו בפניהם שלא יאמנו בדבר זה וגם ביטל כל מודעא שימסור כנגד הגט והשליחות כאשר יראה מטופס השטרות אשר עשה מזה אשר הן ביד זה, ועל ידי שליחות זה נתן השליח הגט לאשת בנו כתקון חכמים. ואחר כן לסוף ימים בא הבחור מעבר לים ויואיל לפסול הגט והשליחות ויקרא ערעור על גט הנתון ושטר השליחות הנעשה והוציא קול על זה עד שהביאוהו ברורי העבירות לפניהם ושאלוהו על הדבר ומדוע הוא עושה ככה והוא סדר טענותיו בפניהם והרבה אמריו. וזהו העולה מכלל דבריו:
שו״ת הר״ן · חלק מ״ג סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.