ושוב היה מעשה באחד שקנה ונזהר בכמו זה הענין בעצמו רק שלא סגר הדלת כי אם במפתח וחותם אחד של שעוה עם אותיות מפותחות על מקום המפתח גם אחר שנמדד והובא אל ביתו זקפו במלוה כי כך היה התנאי בשעת הקנין והגיעו לידי על שני המעשים הנזכרים קונטרסי האוסרין והמתירים וגם קצת תשובות מחכמי פרובינצ"א ואם באתי להאריך ולכתוב בכל דבר ודבר ממה שבא בדברי האוסרים והמתירים ובדברי החכמים המשיבים יארך הענין ולפיכך אני כותב דעתי בקוצר על שני המעשים הנזכרים שאין שונין ואין מפרשין לחכמים ככם:
שו״ת הר״ן · חלק מ׳ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.