(ז) וכיוצא בו אמרו לענין דברי ממונות בפרק האיש מקדש (קידושין נ) ההוא גברא דזבין נכסיה אדעתא למיסק לארץ ישראל סליק ולא איתדר ליה אמר רבא כל דסליק אדעתא דמיתדר הוא והא לא איתדר, ופי' אדעתא למיסק לארעא דאודעיה הכי בהדיא אלמא כיון דפריש ואמר שעל דעת כן הוא עושה ולא נתקיימה מחשבתו אי בדבריו כלום אף זה שפירש שנשבע לעבור הים כדי לדור באחד מן המקומות שהזכיר אותו שיבחר ונמצא שאינו רשאי לצאת אלא כדי לעבור לארץ ישראל שבועתו בטלה:
שו״ת הר״ן · חלק ל״ח סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.