תשובה (ב) יפה אמרתם שאע"פ שאמרו בתוספתא אין מעידין עד שמכירים שמו ושם עירו לא בא למעט אלא שאין סומכין על אומדן הדעת של אמתלאות כגון שמעיד על גופו הארוך וגוץ או תארים אחרים שמצויין בהרבה בני אדם וכן נמי למעט שאין סומכין על עדות שמו בלא שם עירו דאיכא למיחש לאחר שכן שמו והוא מעיר אחרת אבל בודאי כל שמעיד בדבר ברור שאי אפשר לספק באחר משיאין את אשתו אף ע"פ שלא הזכיר שמו ודבר ברור הוא זה דאמרינן בפרק האשה שלום (יבמות קכא) אל היכי דמי כגון דאמרי אנן אסקינהו קמן וחזינהו לאלתר וקא רמי סיטני דלאו עלייהו קא סמכינן אסימנין הוא דקא סמכינן. והכי פירושא כגון דלא ידעי הנהו סהדי בהנהו אינשי מאן נינהו שלא היו מכירין אותן לא בשמן ולא בשם עירן אלא שהעידו ראינו איש מת וסימן פלוני היה בו וכל שנותנין סימן מובהק ואנו יודעים שאותן אנשים שהיו בעליהם של אלו אותן סימנין היו בהן מתירין את נשותיהן וכך פירושה של אותה שמועה דוק ותשכח אלמא אע"פ שאין העדים מכירין שמו ושם עירו כל שהם מתארים אותו בענין שאי אפשר לספק בו באחר משיאין את אשתו וכן נמי כל הך סוגיא דפרק האשה וצרתה שהלך בעלה למדינת הים עלה דמתניתין דאין מעידין אלא על פרצוף פנים עם החוטם בהכי רהטא שאין צריך לעדים שיעידו על שמו ועל שם עירו ודבר פשוט וברור הוא זה. וכן נמי סיפא דתוספתא אבל אמרו אחד יצא מעיר פלוני מפשפשים באותה העיר אם לא יצא משם אלא זה תנשא אשתו וכמו שכתבת ואין להאריך בזה:
שו״ת הר״ן · חלק ל״ג סימן י׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.