שמא יאמר אדם כבר חידש ר"ת ז"ל ואמר דלאו בכל לדבר מצוה יש הפרה אלא דדוקא כי ההוא מקרי דרדקי שהיה נראה כעין טעות בגופו של נדר ופתחו מגופו ומאותה מצוה בעצמה אבל משום מצוה אחרת אין לו הפרה דכיון שעל דעת רבים נשבע מנא לן שכך היה דעתן משעה ראשונה להתחרט משום מצוה זו. אומר אני שאפי' לדברי ר"ת ז"ל שחידש חומרא זו הרי נדון שלפנינו כי ההוא מקרי דרדקי ועדיף מיניה שכבר גלתה זו בדעתה בשעת נדרה שהיא נודרת כן מפני שהיא חוששת פן יוציאו עליה קול שהיא מקודשת עד שמכח אותה דבה תשב עגונה והרי עכשו מתברר דאדרבא מחמת נדרה היא יושבת עגונה:
שו״ת הר״ן · חלק ל״ב סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.