שו״ת הר״ן · חלק ל׳ סימן ג׳

ולא (ו) עוד אלא אפילו היו בכל זה תרי סהדי דמסהדי קמן וכדרבי אבא אמר רבי יוחנן פלוני מהיכן שמע מפלוני וכפי פירושן של ראשונים ז"ל לא היה ראוי לחוש לקול זה משום דלא איתחזק בבי דינא עד לבתר אירוסין של ניצ"ק קלונ"י הנזכר וגרסי בסוף פרק המגרש (גיטין פט) וא"ר אשי כל קלא דבתר נשואין לא חיישינן ליה כו' רב הונא אמר אפילו בתר אירוסין נמי לא חיישינן ליה והלכתא לא חיישינן ליה. הילכך כיון דהך קלא לא איתחזק בבי דינא עד לבתר אירוסין אפילו היו עמו כל אותן דברים שהם צריכים בקול שראוי לחוש לו לא חיישינן ליה, ובנידון זה לא הוחזק קול זה עד לאחר אירוסין שכבר עשה מעשה ב"ד באלבלי"ט דסינקא במעמד הקהל המצויים שם אנשים ונשים והעידו כולם שמעולם לא שמעו קול מוחזק לא שאי נו מוחזק ולא בשום ענין אחר בעולם שביל"ה הנזכרת תהיה מקודשת לאנשלמ"ה הנזכר עד יום רביעי בשבת שעבר עתה מקרוב שבא שם יהודי אחד ששמו אנדו"ד צרפתי שהגיד ששמע קול בשם אנשלמ"ה הנזכר שביל"ה הנזכרת היתה מקודשת מאנשלמ"ה הנזכר וכששמעו קול זה כבר היתה ביל"ה הנזכרת מקודשת מניצק קלונ"י הנזכר במעמד כל קהל העיר ההוא וכבר עבר חדש ימים. וכן עמדתי ועל כל אותן שטרי מעשה ב"ד שנעשו במקומות הנזכרים וראיתי שכל מה שהועד בענין הקול הנזכר הכל היה אחר שנתקדשה ביל"ה הנזכרת לניצק קלונ"י הנזכר. הלכך הוי ליה קלא דלבתר אירוסין ואסיר בגמרא דלא חיישינן ליה. וכי תימא כד אסיקנא דלא חיישינן ליה היכא שלא התחיל הקול כלל עד לבתר אירוסין (ז) אבל הכא דאתחיל מקמי אירוסין אע"ג דלא איתחזק לבי דינא עד לבתר אירוסין חיישינן ליה ובנידון זה כבר התחיל קול זה מקמי אירוסין שהרי העיד אנקרוידא"ה הנזכר ששמע כשמנה ימים או חמשה עשר אחר שבת נחמו הנזכר מפי אותו איש או אנשים שנתקדשה ביל"ה הנזכרת לאנשלמ"ה הנזכר נמצא שהתחיל קול זה לצאת קודם שנתקדשה בילה הנזכרת לניצק קלונ"י והוי ליה קלא דמקמי אירוסין ליתא דהא אמרינן בפרק המגרש (גיטין פט) אמר רב אשי כל קלא דלא אתחזק בבי דינא לא חיישינן ליה ובודאי דרב אשי לא אתא לאשמועינן דאי לא אתחזק לעולם בכגון פלוני מהיכן שמע מפלוני דלא חיישינן ליה דהא מלתא כבר פשטוה להיתרא ר' יוחנן ורב דקאמרי לא שישמעו קול הברה וכו' אלא ודאי רב אשי הכי קאמר דכל היכא דלא אתחזק בבי דינא מקמי שיצא שוברו עמו דהיינו המבטלו, כגון נישואין או דבר אחר אע"פ שיצא תחלה כיון דלא אתחזק הרי הוא כאילו לא יצא וכן כתב הרמב"ן ז"ל בחידושיו נמצא שכל קול אע"פ שהתחיל לצאת קמי אירוסין כיון דלא אתחזק בבי דינא הרי הוא כאלו לא יצא ולא חיישינן ליה: