ומה שאמרת שיש מי שאומר דכי אמרינן עד אחד נאמן באיסורין רוצה לומר באיסורי דרבנן, דברי הבאי הם ואינן ראויין להשיב עליהם. (ה) אבל לענין אם כותי מסיח לפי תומו נאמן באיסורים דרבנן כגון סתם יינן, דע שאפשר לדון בזה להקל כדאמרינן בפרק הגוזל ומאכיל (בבא קמא קיד) אמר רב אשי אין מסל"ת כשר אלא לעדות אשה בלבד ומקשינן הא איכא נחיל של דבורים אמר ליה קנין דרבנן הוא ואקשינן תו ובדאורייתא לא רב יהודה אמר שמואל מעשה באדם אחד וכו' ומתרצין בתרומה דרבנן אבל פסולי עדות מסיחין לפי תומן באיסורי דרבנן נאמנים (ו) ומזו יש ללמוד לכותי מסל"ת ביין נסך שיהא נאמן. אבל אני לא רציתי לעשות מעשה בכיוצא בזה מפני שלא ראיתי אותו מפורש לאחד מגדולי הראשונים ז"ל. ומכל מקום מי שירצה לעשות לא אמחה בידו:
שו״ת הר״ן · חלק כ״ה סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.