ובנדון השלישי שבשאלות הללו ה"ה והיא התשובה שראובן זה באותו בגד צמר שבידו במשכון אינו מחוייב בשמירתו יותר מחיובו של ש"ש, ולא מיבעיא בנדון זה שראובן זה לא שאל בגד זה מקהל ברצלונה אלא הניחוהו למשכון בידו כמו שבא בשאלה דבכי האי גונא פשיטא דלא הוי ראובן אלא ש"ש וכי נאנסו המשכונות מידו פטור והשואלין ממנו חייבים להחזיר לו כוסו אלא אפי' היכא שראובן היה שואל ג"כ מאותן בגד צמר כיון שנאנס מידו פטור דבכה"ג אין תורת שואל עליו שהרי תניא בפרק השוכר את האומנין (בבא מציעא פא) (ח) ת"ר שמור לי ואשמור לך השאילני ואשאילך שמור לי ואשאילך השאילני ואשמור לך כלם נעשים ש"ש זה לזה, וטעמא דמלתא דלא מיחייב שואל אלא (ט) שיכא דכל הנאה שלו. הילכך בנדון שלפנינו ראובן זה פטור והשואלים ממנו חייבים להחזיר לו כוסו:
שו״ת הר״ן · חלק כ׳ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.