(טז) ועוד טעמא אחרינא אלימתא. דר"ת התיר לשנותה לכל צרכי צבור וכן הורה לתת לשומרי העיר מהקופה וכ"כ הרמב"ם ז"ל בהלכות מתנות עניים פ"ט ואעפ"י שלא התנו. וכן דעת האשרי כמו שהביא בעל הטורים ביורה דעה רנ"ו וכן דעת ר"י בתוס' בפ"ק דערכין (דף ו) וז"ל ואומרו ר"י דהתם רשאים לשנותה שלא לדבר מצוה רק שיהא צרכי צבור. הרי שהמסים הן כמו צרכי צבור וא"כ יכולין הצבור לתת מדמי הקדש עניים לגובה המס אפילו להציל ממונם כל שכן וק"ו שיפרעו המגיע להם כפי הנכסים שהוקדשו:
שו״ת הר״ן · חלק ב׳ סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.