ויש ראיה לפטור נכסי הקדש עניים משום דאשכחן במרדכי בהגהות דפ"ק דב"ב דדמו נכסי הקדש עניים למעשר עני וכן מדמי להו בגמרא בכמה דוכתי ואשכחן בתוספתא דמס' פאה מעשר עני אין פורעים ממנו מלוה ואין משלמין ממנו התגמולים ואין פודין בו את השבויים ואין נותנין בו דבר של צדקה אבל משלחין לדבר של גמילות חסדים וצרי להודיעו שהוא מעשר עני ונותנים לחבר עיר בטובת הנאה וכו'. הרי שמעשר עני אע"פ שאינו קדש אינו כחול להשתמש ממנו כחול גמור וכדין הדיוט גמור וכן נמי בהקדש עניים ולא לחנם קראו להו הקדש אלא דמשום שהוקצו למצוה נאסרו לשאר מילי ואין ראוי לחייבם במס. ודברים של טעם הם:
שו״ת הר״ן · חלק ב׳ סימן י״ב
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.