(טו) עתה אודיעך הסדר שנהגנו בעניינו גלינו את אזנו שדעתנו שימצא פתח לאיסוריו ועכ"ז החרמנו עליו אע"פ שלא היינו צריכין ואם הוא רוצה לישאל על שבועתו ושישאר אח"כ באיסורו אם נמלך שלא להתירו או שמא יבא לב"ד ויאמר לא היה היתר לנדרו (טז) ואם יגמור ויגרש עם כל אלו החששות. וגמר ונשאל וגרש. אחר כן התרנוהו מהאיסורין פעמים רבות כמו ששערנו שאמר וכן בכל פעם ופעם ופעם ופעם וכו', מעתה אין שום חשש בעניינו שאפילו יבאו עדים ויעידו שהוא אמר אלף פעמים וכן בכל פעם ופעם או שהוא עצמו יודה בכך כיון שבשעה שנשאל לא היה סבור שיהיה נמשך איסור פירות מזה אין חשש בעניינו דהו"ל כאומר שבועה שלא אוכל זו אם אוכל זו ואכל את הראשונה בשוגג ושניה במזיד דפטור ומותר:
שו״ת הר״ן · חלק י״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.