ולענין מה שבא בשאלה אם יהודה מוכרח לקבל ב"ד קהל גירונ"א או אם יכול לשאול להם ב"ד אחר. (א) אין ספק שבני העיר יכולין להתקין ביניהם חוקים והנהגות והם קיימין עליהן. ומיהו דוקא לאותן שנקראים בני עירם אבל לבני עיר אחרת לא גם כי יהיה להם תביעה עליו דאיזה כח יש להם להסיע על קיצתו כיון שאינו מבני קהלם. אבל בנדון זה צריך לעיין אם זה שנשא שם אשה נדון כבני עירם אם לאו לפי שאנו רואין שכל שיעשה מעשה מוכיח שהוא רוצה לקבוע שם דירה באותה העיר נקרא לאלתר מבני העיר אע"פ שלא שהה עדיין לשם כדתנן (בבא בתרא ח) אם קנה שם בית דירה הרי הוא כאנשי העיר לאלתר אף כאן אפשר לומר שהנשואין מוכיחין שהוא רוצה להתיישב שם והרי הוא כאנשי העיר מיד. (ב) ליתא שכל מי שקונה בית דירה בעיר אחרת מעשיו מוכיחין שרוצה לדור שם שאין רוב בני אדם קונין בית דירה אלא באותו מקום שהם חפצים לדור אבל הרבה נושאים נשים במקומות שאין דעתם לדור בהם מפני כמה סבות ואין הנשואין מוכיחין כלל. והיינו דגרסינן בתוספתא דכתובות (דף קנה) גבי שלש ארצות לנשואין וכו' בד"א בזמן שהיה מיהודה ואירס אשה מיהודה מגליל ואירס אשה מגליל אבל אם היה מיהודה ואירס אשה מגליל כופין אותה לצאת שעל מנת כן נשאה, אלמא אין הנשואין מוכיחין קביעות המקום. ולפיכך אם יהודה זה אינו מבני עירם יכול לשאול להם ב"ד אחר, וכ"ש אם יהודה היה דר בכרך ונשא אשה בעיר דהוי ממש כיהודה וגליל דעל מנת כן נשאה וכדאמרינן בתוספתא לענין יהודה וגליל:
שו״ת הר״ן · חלק י״א סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.