שאלת ראובן היה דר בגירונ"א והיה חייב בחובות הקהל והיה לו בת אחת מלאה מתה לאה אשתו ונשא אשה בקשטניו"ן ונתנו לו נדוניא גדולה בקשטניו"ן וקבע דירתו שם וקהל גירונ"א היו פוסקין אותו והיה פורע עמהם בחובות הקהל דבר קצוב בפשרה או בפסק. השיא בתו ליהודה מפרפנייאן ונעשו הנשואין בגירונ"א וחתם שם יהודה הכתובה ולא פרע לו ראובן שם הנדוניא אע"פ שכתב לו התקבלתי אבל שמעון ולוי אתי ראובן נשתעבדו עם ראובן ביחד בשטר מתנה לבת ראובן על מנת שאין לבעלה רשות בהן. לימים ראובן פרע שטר המתנה מקשטניו"ן ששלחם לה מאותן מעות שקבל בנדוניא שם מת ראובן וקהל גירונ"א תובעין ליהודה שיפרע בחובותיהן בשביל הנדוניא שקבל אחר שעשה הנשואין בגירונ"א ושם חתם הכתובה וקיים התקבלתי. ויהודה טוען כי ראובן כשנדר ונתן לו הנדונייא היה דר בקשטניו"ן והיו לו מעות הרבה שם שלא היו חייבין בחובות קהל גירונ"א ומאותן נתן לו ואיך יעלה על דעת אדם שמי שנשא אשה בגירונ"א ישאל לחמיו אם הוא חייב דבר לקהל לירירי"ה כי ראובן לא היה דר בגירונ"א כשעשו הנשואין והקהל טוענין אעפ"כ מאחר שהוא היה פורע עמנו איזה דבר לא היינו מקבלין עליו אבל הוא מן המעות החייבים נתן לו. ויהודה טוען עוד אם יש לי חיוב על זה תשאלו לשמעון וללוי אחיו שנשתעבדו לה בשטר מתנה והם הוציאום מקופתכם והם דרים בעירכם איך תניחו אותם ותדונו אותי שאיני מקהלכם. הדין עם מי ואם יהודה מוכרח לקבל ב"ד קהל גירונ"א או אם יכול לשאול להם ב"ד אחר. ע"כ דבריך:
שו״ת הר״ן · חלק י׳ סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Warsaw, 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שו״ת הר״ן, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.