בשבתו ונחנו מה לא עלינו גמולכם כי אם על יוצרו יוצר הכל אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש והוא ברחמיו הרבים יתננו לרחמים לפני גאונינו וחכמיו וזקניו וסופריו העומדים לפניו לשבע את רעבוננו ולרוות את צמאונינו לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר ה' הצור הושיעה המלך יעננו ביום קראנו ויאיר במחשכים עינינו בעת שועינו וירפא חולי שבלבבינו ברגע צעקתינו כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תפלח חץ תשובתך כליות ולב וכבד השואל הנאלח ויאכל התפל במלח תמלח והנטבע בים הפתיות מלוח ימלח ונתק ראש הספקות בתער תגלח וראית הקושיות תלוח תתלח וגפן ספיחי קציריה תשלח עד ים תשלח שרשיה בשלח תבונתך ותטעם על הירדן ותצלח עליהם ברגל תרמוס ותדלח ותרץ הרי קושיות ותביאם אלי קבר בכלח ותמחול לשואל כי אתה טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיך יערוף כמטר לקחיך ותזל כטל חרמון ועל הררי ציון תשקה מי עגל היוצא בגימון עלומיו ואם לא מלאו דם מי דימון תטהרם בקול המון מי שמיך המשקים את פני הישימון וברוח אפי טהרתך נערמו מים ונגלה ספוני ים ומטמון ולנטעמים תחיימו בפעמון זהב ורמון ונשמע קולן בבא השואל אל קדשך בריר חלמון למה תרצדון הרים גבנונים על ארמון בית המלך נוא אמון והנשענים על מקל לוז וערמון תפצל בהן פצלות לבן ואדמון והבאים בסירות דוגה תשאנה חשובתך ותשלכנה ההרמון והשותים את מימיך בצמאון אל נא ישתו בשממון כי יודע בכל המון כי אם המצא תמצא בספר סיגים ואסימון תשיגהו כמספר הדדרמון כי קטל יתיה פרעה חגירא אלהא עילאה דאתפלח ליה בתדירא הוא ישזבינך שתים המה קוראותינו המחזיקות אצבעותינו הנוטפות מר עובר על כפות המנעול אשר ננעל בפנינו ברוב עונינו והצור העלים ממנו על כן הרפא לנו כי נפשינו מרה לנו וחתור חתרנו להשיב אל היבשה ולא יכולנו אין הבישן למד ולא הקפדן מלמד ואיוב הצדיק אמר אם אמאס משפט עבדי ואמתי בריבם עמדי והעד העיד בנו משה לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול ואם בימי יהושע נשתכחו שלש מאות הלכות שמורות היו בכל וערוכות מהלכה למשה מסיני חתוכות יען וביען היו הנפשות נבוכות והעצמות במדוך של אבן נידוכות ואף כי לב אנוש דומה למחט סדקית בכלי מתכות קשה לשמוע וממהר לאבד ככלי זכוכות אף כי הנה עשויות פרודות פרודות מרוב הדרות אשר בחימה שפוכות וקשתות הזמן הרע על שונאי ישראל דרוכות שתיים המה מערכות יוצאות ברכות נמשכות הן הנה המשבחות המפתחות פיתוחי חותם בעט ברזל ועופרת עליהם ניתכות לכן אחד מבאורך הפריש עלינו יריעות נפרדות והעיר הקושיות והפרכות מבכרה קלה אשר דרכה ישרה משרכת הקם תחת אביו עתניאל בן קנז ליעדה ולשדה אחוזה וענדנו עטרת ממלכת:
תשובות הרמב״ם · חלק כ״ד סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig: H.L. Shnuis, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרמב״ם, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
