תשובת שאלה על ענין אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות הקשית עליה הא דאמרינן (כתובות ע"ד) שויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות ועוד אמרת היכי דמי אי דאיכא אישות אין אנו אומרים שמא לשם זנות נתכוון שחזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות אלא אומרים כל הבועל אינו בועל אלא לשם אישות והואיל ובעל בפנינו הרי זאת צריכה גט שאין זה תולה בעילתו בקידושין הראשונים שמא יפסלו או ימצא בהם טעות ונמצאת בעילתו בעילת זנות וזה דשויוה רבנן לבעילתו בעילת זנות אינה קושיא דרבנן הוא דשויוהו אבל הוא לא עשאה בעילת זנות ולא נתכוון אלא לבעילת אשתו ולעולם כל ישראל בחזקה זאת עד שיבאר שנאף הבועל דרך זנות ואין אנו אומרים בו חזקה שאם כן נמצא כל מי שזינה עם פנויה בעדים צריכה ממנו גט וליכא מאן דאמר דסליק אדעתיה למימר הכי דלא אמרינן לעולם חזקה בכל מקום אלא בסתם הדברים אבל בפירושם הדבר ברור:
תשובות הרמב״ם · חלק קע״ט סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Leipzig: H.L. Shnuis, 1859
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרמב״ם, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.