תשובה דברים פשוטים אני רואה כאן שהרי לא נתחייב ראובן אלא להכניס עם בתו הסך הנז' בתורת נדוניא בשעת הנשואין וכיון שלא נשאת בחייו לא זכתה הבת המשודכת בשום דבר דמי שהשיא את בתו אמרינן שאם מת חולקת בשוה אבל במי ששדך בתו לא אמרו הלכך שורת הדין שיחלקו הממון לארבעה חלקים ותטול המשודכת חלק אחד אם מעט ואם הרבה ותנשא בו לשמעון לקיים דברי המת דהא דאמרינן לפרנסה שמין באב לפחות אמרינן ולא להוסיף ובאלמנה תזון ממה שתחת ידה וב"ד כותבין עליה אבל אין מוציאין מתחת ידה ואין משביעין אותה ותתפרנס ממה שתחת ידה ואם לא יספיק לה ותרצה להתפרנס ממה שיש ביד האפוטרופוס אזי משביעין אותה והבת הנשואה תפרע רביעית דמי המזונות וכן אם תבא לגבות כתובתה ואינה יכולה לעכב שלא יטלו הבנות המגיע להן. ומה שטען שמעון המשדך שרוצה לדעת חשבון כל פרוטה ופרוטה לא ידעתי מי עשה אותו אפטרופוס שלא אמרו אלא הבעל בנכסי אשתו אין צריך הרשאה אבל לא המשדך בנכסי משודכתו ואפי' עשתה אותו מורשה אין מעשה קטנה כלום והחשבון מוטל על ב"ד שהם אביהם של יתומים לדעת פרטי הדברים בדקדוק. ומרוב פשיטות הדבר לא ראיתי להאריך בראיות:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתשל״ח סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.