שאלה ראובן שדך את בתו לשמעון וכתבו שטר ביניהם בקנין ושבועה והתנו ביניהם תנאים שרירין וקיימין וקבעו זמן לחופה וקצבו סך הנדוניא ובתוך הזמן נפטר ראובן וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק ובן אין לו רק ג' בנות קטנות והאלמנה מלבד הבת המשודכת ובשעת פטירתו לא צוה ולא מינה אפטרופוס והב"ד מינה אפטרופוס על כל נכסי עזבונו אשר עלה לסכום רב וגם על הבנות. ועתה רוצה האפטרופוס להשיא את הבת המשודכת לשמעון יען כי המשודכת אין לה אם ורוצה האפטרופוס להשיאה ולתת לה הנדוניא אשר קצב לה אביה נ"ע בשטר השדוכין עם היות שהיא קטנה בת עשר שנים ועדיין לא הגיע זמן החופה שקבע אביה אף שגם לזמן אשר קבע אביה עדיין היא קטנה. והנה כפי הנכסים אשר נמצאו לאביה אחר מותו מגיע לחלק כל אחת מהבנות יותר מהסך שקצב הנפטר לבתו המשודכת וגם יש בנכסים שתחת יד האלמנה לפרעון כתובתה ולמזונותיה לכמה שנים ועתה טוען שמעון מצד משודכתי על עסקי הנדוניא שמה שקצב לה אביה זכתה בו בחיי אביה ועתה תחלוק עמם בשוה חוץ ממה שקצב לה אביה. והאלמנה אם תרצה תזון ממה שתחת ידה או יזוננה הוא רביעית הוצאתה שהוא חיוב. משודכתו. והאפטרופוס טוען שעדיין שאר הבנות הן קטנות וצריך הוצאה רבה עד שיגדלו ומי יודע אם לעת ההוא יגיע לכל אחת מהבנות בשעת חופתן כפי החלק שנותנין עתה למשודכת או אם ימצא פחות מזה הסך. וגם מלבד זה צריך הוצאה רבה למזונות האלמנה ופרנסתה כל ימי אלמנותה גם לפרעון כתובתה. ילמדנו רבינו הדין מפורש ובאר היטיב ושכרו כפול מן השמים. וגם ילמדנו רבינו ששמעון טוען מאחר שהוא אפטרופוס על משודכתו שרוצה שיתנו לו חשבון על כל פרוטה ופרוטה ועל כל מה שיעשו:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתשל״ח סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.