תשובה בענין להגבות החובות לאלמנה מדעתה כגון שאין נכסים כדי כתובתה לא מצאנו ידינו ורגלינו כאשר כתבו כל הראשונים נ"נ שלא מצאו דרך שתקנה האלמנה החוב דמלוה להוצאה ניתנה אלא משום מנהג שכבר נהגו להגבות לאלמנה או לבעל חוב המלוה שהיא בשטר ואתה בא להוסיף עלינו שנכוף את האנמנה שתניח את הנכסים אשר לפניה ותקח החובות ושמא לא יבאו לידי גוביינא ואדחיישת לתקנת היתומים למה לא חשת לאלמנה משום חינא כאשר חששו ז"ל בכמה דוכתי. ומה שכתבת דכל מילי מיטב הוא קושטא הוא אלא דאין כאן מילי דמלוה להוצאה ניתנה ודברים פשוטים הם לא היו כדאי להטריח עליהם הקולמוס:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתקנ״ב סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.