ותו דטעמא דשמא יאמרו שייך נמי בנשואה שאם יחזרו הקדושין יאמרו קדושי טעות הוו ובטעות נשאת לו וזנות בעלמא היא ואחותה מותרת דקיי"ל אם זינה עם אשה מותר לישא אחותה דלא אסרה תורה אלא דרך ליקוחין. ותו דאמרו בשם גאון דממאנת הדרי דתנן הממאנת באיש הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו ואם איתא לפלוג הגאון בגדולה עצמה בין ארוסה לנשואה דהוי חידוש טפי אלא ודאי כי היכי דלא מפלגינן בממאנת בין ארוסה לנשואה אלא בכל גווני הדרי בגדולה נמי בין ארוסה בין נשואה לא הדרי. ואל יטעך לשון רבינו ירוחם שכתב וז"ל נתיב כ"ג ארוס וארוסתו שמת אחד או חזרו בהם ולא באו לכלל נשואין ותידוק מינה הא אם באו לכלל נשואין לא הדרי דלא כתב כן אלא משום שהדינים שכותב על זה הלשון לא שייכי לענין נשואה אבל לענין חזרת הקדושין דנשואה לא איצטריכא ליה דפשיטא דלא הדרי. וק"ל:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתקמ״ד סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי, בלי הערות השוליים של המהדורה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.