תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתקל״ט סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ותו דע"כ לא נחלקו אלא במי שמתפלל תפלת יחיד אבל בנ"ד מתפלל עם הצבור אע"פ שאינו עמהם בב"ה ממש שומע קדיש וקדושה וחזרת שלש תיבות של ק"ש וחזרת התפלה ומתפלל עמהם כל התפלה מלה במלה אין ספק דבבית מדרשו עדיף וכ"ע מודו ואי לאו דמסתפינא אמינא כי לזה נתכוון רבינו שכתב והוא שיתפלל עם תפלת הצבור זו היא נוסחת הספרים שלנו כלומר שיתפלל בשעה שהצבור מתפללים ועם הצבור ממש והיינו דאמרינן בגמרא אמר ליה ר' יצחק לרב נחמן מאי טעמא לא אתי מר לבי כנישתא לצלויי אמר ליה לא יכילנא א"ל לכנפיה למר עשרה וליצלי א"ל טריחא לי מילתא ולימא ליה מר לשליחא דצבורא בעידנא דמצלי צבורא ליתי ולודועי למר אמר ליה מאי כולי האי א"ל דאמר רבי יוחנן משום רשב"י מאי דכתיב ואני תפלתי לך עת רצון אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין. ולדעתי לזה נתכוון רבינו כשאמר והוא שיתפלל עם תפלת הצבור ולא היתה כוונתו שצריך עשרה כאשר כתב תלמידו של רבינו יונה ורבינו משה פירש שלא אמרו אלא בעשרה ע"כ ואפשר ספר משובש נזדמן לו והיה כתוב והוא שיתפלל שם תפלת הצבור ומפני שסמך וכיצד תפלת הצבור וכו' ואין עושין כן בפחות מעשרה ואין דרכו של רבינו לסתום אלא לפרש ולקצר והיה ראוי שיכתוב והוא שיתפלל בעשרה אלא הגרסא הנכונה היא גרסת הספרים שלנו והוא שיתפלל עם תפלת הצבור ומפרש כיצד היא תפלת הצבור. והוי יודע דאפילו למה שהבין תלמיד רבי יונה בדברי הרמב"ם מודה הוא בנדון דידן כיון דאיכא תרתי חדא שהבית הוא מקום קביעות תלמודו ותו שמתפלל עם הצבור ממש בקדיש וקדושה ועונה עמהן אמן כאותן העומדים בבהכ"נ ותו לא מידי:
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.