תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתקל״ט סימן ב׳

תשובה הדבר ברור אצלי. שיותר טוב שיתפלל בבית מדרשו ובמקום קביעות למודו ממה שילך לבהכ"נ דגרסינן פ"ק דברכות דר' אמי ור' אסי אע"ג דהוו להו תליסר כנשתא בטבריה לא הוו מצלו אלא ביני עמודי היכא דהוו גרסי וא"ר חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה אלא ד' אמות של הלכה ואמר רב חסדא מאי דכתיב אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אמר הקב"ה אוהב אני שערים המצויינים בהלכה מכל בתי כניסיות ואפליגו בפירושה דרבני צרפת פירשו דאפי' בלא עשרה היו עושין כן משום דמצוה טפי משום קביעות התורה וכ"נ דעת רבינו יונה וכ"כ הטור אלא שכתב אח"כ מ"ש אביו בתשובה וגם הרמב"ם ז"ל כתב פ"ח מהלכות תפלה והוא שיתפלל שם תפלת הצבור כלומר בעשרה וא"ת א"כ מאי רבותיה סד"א ברוב עם הדרת מלך קמ"ל דאע"ג שאין שם אלא י' שבית המדרש עדיף. ובנ"ד כ"ע מודו דבית המדרש [שלו] עדיף חד דכתב רבינו יונה דאפילו לדעת הרמב"ם אין צריך עשרה אלא למי שדרכו ללכת מביתו ללמוד למקום אחר דכיון שדרכו להתבטל מלמודו בשעה שהולך ללמוד יש לו להתפלל בעשרה או ללכת לבהכ"נ אבל מי שלומד בביתו כל היום במקום קבוע ותורתו אומנותו אין לו ללכת לבהכ"נ אם לא ימצא עשרה והאריך להביא ראיה ע"ש: