תשובה נזירות זה נזירות שמשון היא ואע"פ שלא הזכיר למטה אלא נזירות סתם על הלשון שכתב בתחלת השאלה סמך וכן נראה כל לשון השאלה וכיון שכן הדבר מפורסם דנזירות שמשון אינו בשאלה כיון שהזכיר כל תנאיו הילכך מה שבא בשאלה לשון פתח וחרטה והתרה אינו כלום ומשעה שיתרשל ראובן מלמצוא אשה הוגנת לו חל עליו הנזירות וכל זמן שלא ימצא אשה הוגנת לו לא חל עליו הנזירות ולא נפטר בזקנה ולא בשאינה ראויה לילד ולא ע"י תחבולה כאשר קבל עליו בפעם שניה ואם נשבע לאשתו שלא ישא אשה אחרת עליה כאשר נהגו במקצת מקומות מגרש אותה ונותן לה כתובתה אם רוצה להפטר מהנזירות ואם אין לו כדי כתובתה נותן לה מה שיש בידו והשאר יהיה חוב עליו ומסדרין אותו כשאר בעלי חובות ואע"פ שתקנו הגאונים שלא יגרש אדם אשתו אא"כ נותן לה כתובתה בכיוצא בזה לא תקנו שהדבר ידוע שקשה מאוד לקיים נזירות שמשון. וא"ת כל אדם יקבל עליו נזירות שמשון כדי שיוכל לגרש את אשתו ותהיה הכתובה חוב עליו לא קשיא דמילתא דלא שכיחא היא וכיון שהוא יודע שמסדרין אותו אחר שמשביעין אותו ואם לא ירצה לגרשה ישתדל עמה שתתן לו רשות לישא אחרת כדי להפטר מהנזירות ואם לא תתרצה יפייסנה בדבר שדרך בנות ישראל להתפייס כגון להוסיף על כתובתה או לתת לה מתנה ואם לא תרצה להתפייס בדבר שדרך בנות ישראל להתפייס לא מיחייב למיהב לה תרקבא דדינרי הילכך אנוס הוא ואם עדיין לא קיים מצות פריה ורביה ושהה עמה עשר שנים או שאינה ראויה לילד מתירין לו שבועתו אפי' בעל כרחה ונושא אשה לקיים מצות פריה ורביה ונפטר מהנזירות ואם כבר קיים מצות פריה ורביה או שאשתו ראויה לילד ולא שהא עמה עשר שנים אין תקנה אלא לגרש אותה כאשר כתבתי. ואם נשבע שלא יגרשנה אלא מדעתה כאשר ראיתי במקצת כתובות ואינה רוצה להתגרש איני רואה לו תקנה שהאונס שהאדם מביא על עצמו לא נקרא אונס וכיון שנשבע שלא ישא אחרת עליה ושלא יגרשנה הוי כאלו קבל עליו נזירות שמשון לעבור על לאו דלא יחל דברו דאמרי ליה מוטב שתהיה נזיר ולא תעבור על לאו של תורה דבשלמא גבי שבועה אם נשבע לעבור על לאו של תורה מלקין אותו משום שבועת שוא ולא יעבור אבל גבי נדר אמרינן ליה קיים נדרך ולא תעבור על השבועה והנזירות הוא מכלל הנדרים. כללא דמילתא אם יש לו דרך לישא הראויה לו ומתרשל בדבר חל עליו הנזירות משעה שנתרשל ולא למפרע וכתבתי זה לפי שראיתי כתוב בשאלה מעכשיו ומעתה דהא אם שתה יין או שגלח ראשו לא מלקי ליה למפרע שהרי באותה שעה לא נתרשל וקל להבין. הנראה לעניות דעתי כתבתי:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתתקט״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
