עוד באותו פרק כתב ואע"פ שראשו ארוך ויש לו זנב אם היה שמו חגב טהור. ונסתפקת אי שמו חגב קאי אכלהו או דוקא אאותו שראשו ארוך ויש לו זנב ואיברא דאע"ג שהלשון מורה דלא קאי אכולהו מ"מ אין לנו לעשותו חולק על מה שכתב בפירוש המשנה על מנת ששמו חגב והכי משמע מהאי מתני' שלא נזכרו בה אלא ג' סימנים ועלה קאמר ר' יוסי והוא ששמו חגב. ומה שכתב ז"ל ג' סימנים ולא כתב ד' סימנים לפי שאלו הג' הם בגופו והם שנויים במשנה ומזה הטעם הפסיק רבינו וכתב הרי זה מין טהור ואע"ג שלא היה ראוי לכתוב כן עד לבסוף לישנא דמתני' נקט. ומה שכתב וקשקשים היא הדבוקה בכל גופו ר"ל הרגילה להיות דבוקה בכל גופו אבל אין הכי נמי שאם לא נמצא לו אלא קשקשת אחת דבוקה בו סגי בהכי א"כ הדבוקה בכל מקום בגופו קאמר ולא כדעת הפוסקים דבעינן שתהיה תחת לחיו או תחת סנפירו או תחת זנבו ומ"מ מודה רבינו שצריך לדקדק שלא נדבקה בו מדגים אחרים:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתת״ק סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.