תשובה תו איכא למידק דבכל דוכתא קי"ל מסייע אין בו ממש ואמאי מחייב מיתה אבל רבינו איירי כגון שעבד עבודה לבדו או שלא היה חבירו יכול לעשותו וסייע עמו דלענין שבת מחייב הכא נמי חייב וסמך רבינו על אביי דאמר נקטינן משורר ששוער בשל חבורו חייב מיתה. ותו דתניא במכילתא בהדיא מעבודה לעבודה מנין ת"ל גם אתם בקש רבי יהושע לסייע את רבי יוחנן בהנעלת דלתות אמר לו חזור בך שאתה מתחייב בנפשך שאתה מן המשוררים ואני מן השוערים ע"כ. ופשטא דהך ברייתא משמע דפליגי מר סבר יש בה מיתה וה"ק חזור בך שאתה בא לסייע בדבר שאם היית לבדך היית מתחייב מיתה ומר סבר אין בו מיתה אלא אזהרה לעושה לבד ולא גזרו במסייע. והשתא ניחא דלא פליגי עובדי אהדדי ואביי ס"ל כרבי יוחנן בך גודגדא ופסק הרב כוותיה וא"כ ע"כ הא דקאמר תלמודא מאי לאו בהא קא מיפלגי דמר סבר מיתה היא וגזרו בה רבנן ומר סבר אזהרה ולא גזרו בה רבנן לאביי קושטא הוא והא דדחי תלמודא דכ"ע אזהרה היא וכו' דחייה בעלמא היא לאסוקי תיובתא לאביי אבל אביי לא חש לה דאיכא דקאי כוותיה:
תשובות הרדב״ז חלק ו · חלק תתתתת״פ סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Teshuvot HaRadbaz, Warsaw 1882
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך תשובות הרדב״ז חלק ו, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.